מכבה שריפות

לאלו שחושבים שפרשת ביבינוני נוגעת רק לפוליטיקה ובשאר השטחים בעיתון הסיקור נקי ומהימן, הנה חומר למחשבה.
הזמן 1990 (בערך).
חברה שעשיתי עבורה פרוייקטים החליטה להנפיק. החברה קטנה וההנפקה מתרחשת רק כי הבעלים ראה שכולם מנפיקים ואפשר לעשות "מכה".
ביום ההנפקה קרא לי הבעלים (עד אז החליף עימי אולי הנהון) וביקש לתת לי המחאה אישית של 50,00 ש"ח בכדי שאקנה את מניות החברה ואחזיק אותן כפקדון. המנכ"ל שנכח בחדר נחרד והסביר לבעלים שזה מה שאני מרוויח בשנה וזה לא יראה טוב במס הכנסה. הלה נתרצה, רשם 5,000 ש"ח ושלח אותי לקנות מניות..
נהגתי בטיפשות ואפילו לא הרהרתי האם המעשה אותו אני עושה חוקי.
הבעלים רצה שההנפקה תצליח וניסה לגרום לכמה שיותר דרישה. מסתבר שהוא לא היה צריך כל כך להתאמץ. הייתה דרישת יתר לאותה מנייה וההנפקה הצליחה בגדול.

כמה שבועות אח"כ אני יושב אצל המנכ"ל. תוך כדי שיחה ידידותית שאלתי מה הסיבות להנפקה המוצלחת. החברה היתה "בסדר", אבל לא היה לה שום חזון שיתן סיבה לביקושי יתר שכאלה.
המנכל העביר לי גזיר עיתון עם כתבה אודות החברה במוסף הכלכלי. קראתי והתחלתי לצחוק. לא היה שום קשר בן הכתבה לאמת. יכולת לחשוב שלפניך חברה שבעוד שנים ספורות תהייה גדולה ממיקרוסופט ו-IBM ביחד.. הרמתי מבט שואל למנכ"ל והלה שנתן בי אמון סיפר לי כי הכתב הכלכלי של העיתון יצר עימם וקשר והבהיר ש.. או שישלמו ויהיה סיקור טוב, או שלא ישלמו ואז זה לא יסתכם רק בהתעלמות אלא בסיקור שלילי שיקבור את ההנפקה. התשלום התבטא בקניית שטחי פרסום בעיתון. מאחר והחברה לא יצרה שום דבר שראוי לפרסם בעיתון, היא פרסמה דף של תודות מאליפות למנפיקים ולרוכשי המניות.
זה היה לפני שנים רבות וכנראה ששום דבר לא השתפר מאז.

והמניות ב-5,000 ש"ח שקיבלתי? הם נשארו בחשבוני שנים רבות. לאחר פטירת מייסד החברה החלטתי שלשווא אני שומר אותן וכבר אין מי שידרוש, ומכרתי.

ב' היה לינוקסאי חובב ואדם שקל לחבבו. למרות היותו איש מכירות, הוא הקפיד על אמירת אמת, ונזהר שלא לבלשט. הלקוחות נקשרו אליו והוא הקפיד לייצג נאמנה את האינטרסים שלהם מול היצור ולדאוג לאספקות בזמן.
באותה עת, ערוץ ההפצה באנגליה לא עמד ביעדים ושלחתי את ב' לראות מה קורה ותוך כדי כך לבקר לקוחות קיימים ופוטנציאליים. ב' מצידו דיבר עם המפיץ ובקש ממנו להכין תוכנית ביקור יעילה.
בשובו הציג ב' תמונה של מפיץ עם המון רצון טוב, אבל פול גז בניוטרל. כדוגמה הוא הביא את הפיקנטריה הבאה:

נסענו לעיר שדה נידחת הרחק מלונדון. הגענו למבנה ללא חלונות, מבוצר ושמור מכל עבר, סטייל "פורט נוקס" בגרסה אנגלית. התחלתי לחשוש אבל אז המשכנו למבנה הסמוך. החברה מייצרת שעונים למגדלים (ביג בן) והפורט נוקס הסתבר כמחסן זהב. נסיכות כלשהי במפרץ הפרסי הזמינה שעונים למסגדים וכמובן לא יעלה על הדעת שהמחוגים יהיו ממשהו אחר חוץ מזהב..
מתחת לשעון הורכב מסך גדול המקרין את זמני התפילות, מראה את התפילה (פסוקו) וכו'. את המחשב שלנו חיברו למסך ואפילו השתמשו בלינוקס, דבר לא אופיני באותה עת. הלקוח היה מאוד מרוצה. המוצר שלנו הוא היחידי שמצליח לתפקד ללא כל תקלה בחום האימתני השורר שם והדבר היחידי שמפריע לו זה שאנחנו חברה ישראלית.
רגע אמרתי, אבל המחשב שלנו חבוי בתוך המארז שלכם ואף אחד לא רואה אותו. אמת עונה הלקוח. אבל יש מקרים שאנו מרכיבים שם, ואיננו רוצים שהאיש שלנו יתפס עם תוצרת ישראל. הצעתי ללקוח קופסה לבנה ומוצר ללא כל סימני זיהוי – הפתרון הסטנדרטי למקרים שכאלו.
בסיום הפגישה שאלתי מה פוטנציאל המכירות ונענתי כי זה עומד על 50 עד 100 בשנה.
הלך היום. בדרך חזרה שאלתי למה נסענו ללקוח הזה והסתבר שהוא לקוח מאוד ותיק ומוערך אצל המפיץ אבל למוצרים מתחום אחר לגמרי.

ב' הבין עם מי יש לו עסק וביקש לעיין בתוכנית הביקור. תוך כדי ארוחה דשנה וכמה כוסות בירה לובנה הסוגייה ותוכנית הביקור שונתה ללא הכר.
שאלתי את ב' אם לא היה כדאי לבדוק את תוכנית הביקור עוד בישראל. "כן" ענה ב' "אבל אז היינו מפסידים יופי של סיפור".

היכולת לשתף בזמן אמת מספר רב של קבצים וספריות בן מחשבים וטלפונים ניידים (תוך גיבוי בענן) שדרגה את איכות חיינו ללא היכר. דרופבוקס ודומיה מציעות נוחות רבה שקשה לוותר עליה.
מאידך כל הטוב הזה לא חסר מגרעות:

• האחסון בענן אומר שהמידע שלך נמצא ברשותו של צד שלישי.
• מעבר לקיבולת מסויימת צריך להתחיל לשלם..
• יש מגבלות לשיתוף. לדוגמה, חבר המשתף ספרייה עמך גורם להגדלת נפח האחסון אצלך ואצלו במקביל
• אינך יכול לנהל 2 חשבונות במקביל. נאמר חשבון דרופבוקס פרטי + חשבון דרופבוקס של העסק.

פתרון נוסף הוא שיתוף פרטי, ללא שרת בענן. החלוצים התחום הם bit torrent שהוציאו את bittorrent sync.
התוכנה מאפשרת לסנכרן ספריות בן מחשבים ללא אכסון במחשב מרכזי.
bittorrent sync אינה מושלמת:

• התוכנה קניינית. למרות שיש גרסאות גם ללינוקס הקוד אינו פתוח. (הבטיחו לפתוח את הפרוטוקול בעתיד)
• הגרסה החינמית מאפשרת לשתף מספר מוגבל של ספריות
• גרסה 2 החינמית גרעה יכולות שהיו בגרסה 1 החינמית – הם ממש משתדלים להעביר אותך לגרסה בתשלום

את החור הזה משתדלת למלא Syncthing.
Syncthing הנה תוכנה בקוד פתוח המאפשרת שיתוף קבצים בן מחשבים ללא שרת מרכזי.
גם בגרסה v0.11.11 התוכנה מפתיע בבשלותה וביצועיה.

ההתקנה וההפעלה של התוכנה פשוטה וקלה (בדקתי לינוקס ואנדרואיד, משתמשי חלונות מוזמנים לחלוק את החוויה שלהם). לאחר ההפעלה הראשונה מקבל כל מחשב מספר סידורי יחודי (מפתח) אשר ישמש אותו לצורך חיבור עם מחשבים אחרים. לטובת הסנכרון עם טלפונים ניידים מוצג גם ברקוד אשר ניתן לסריקה והעברת המפתח. דוגמא לשימוש ב-Syncthing עם טלפון נייד היא גיבוי התמונות מהנייד למחשב בזמן אמת.
מצאתי כי לא תמיד התוכנה יודעת לעקוף חומות אש ובמקרה שכזה יש לפתוח את פורט 22000 בנתב. מעבר לכך לא נתקלתי בבעייה כלשהי.
חתימת הזכרון של התוכנה קלה, כ-26MiB, וזאת לעומת 127MiB של המתחרה קנינית btsync. בגזרת צריכת משאבי המעבד נרשם טווח של 0.014%-0.028%. אין טענות..

ארכיטקט שעובד עימי אמר לי שהוא משתף עם הלקוחות את הספרייה הספציפית להם כך שהוא פטור מהבקשה החוזרת ונשנית של "שלח לי את השרטוט של.."

אחת התוכנות שאני משתמש בהן מתעקשת ליצור קבצים כ-root. מפאת חוסר הזמן מצאתי שקל לי יותר לבצע

sudo chown -R oldie /media/truecrypt

מאשר להבין איך לגרום לתוכנה ליצור קבצים כמשתמש רגיל. כיוון שכך, רציתי להוסיף את הפקודה ל-cron ולתת לה להתבצע אוטומטית בחצות מדי יום.
הבעייה: הרצת sudo תדרוש ססמה. אם ארצה להריץ אוטומטית, אצטרך להאקים מכוערים כמו רישום הססמה בקובץ והפניית הקלט לתוך הקובץ עם הססמה. רישום הססמה בקובץ טקסט הוא פרצה גדולה, גם אם חסמת אותו לקריאה.

הפתרון פשוט בצורה מביכה: יש להריץ את ה-cron מחשבון root.
עריכת קובץ cron עבור משתמש root:

sudo crontab -e

ואז מכניסים את השורה עם הפקודה המתאימה, במקרה זה:

 0 0 * * * chown -R oldie /media/truecrypt

מה שיפה הוא שאין צורך ב-sudo. התהליך ירוץ גם אם משתמש root אינו logged-in.

הערה: עבור פקודות יותר מסובכות, יש לוודא שמשתני PATH של משתמש root עדכניים. את הPATH מוסיפים לקובץ cron של משתמש ה-root:

PATH=/usr/sbin:/usr/bin:/sbin:/bin

קישור למאמר ממנו שאבתי את הפתרון.

שלל  הכלים המוצעים ללינוקסאי כדי לערוך PDF רב ומגוון, ובכל זאת אף לא אחד מהם מציע פתרון הדומה ל-Adobe Acrobat מבחינת נוחות השימוש היומיומי. להמשיך לקרוא ←

בתערוכת CES בינואר 2011 הדגימה מיקרוסופט אב טיפוס של חלונות-8 הרץ ע"ג ארכיטקטורת ARM. מאחר וכל אחד מבין מה המרחק בן אב טיפוס למימוש בפועל, לא עוררה החדשה סנסציה מיוחדת.
לאחרונה אני נתקל יותר ויותר בעבודה האדירה שמיקרוסופט עושה מתחת לפני השטח ובמסר שלאוזני נשמע "אם לא תצטרף, לא תהייה קיים".
להמשיך לקרוא ←

עדכון 12/7/2016
את הפוסט המופיע בהמשך פרסמתי ב29/5/2011.
מאז חלפו 5 שנים ומחיר השירות של Com4Com נשאר כשהיה, 3ש"ח לתלמיד.
אין לי אלא להודות שהייתי ציני וקטן אמונה. טעיתי.
בבית הספר של ילדי המערכת בשימוש רב כל כך שהייתי שמח אילו Com4Com היו גובים לפי כמות ההודעות ואולי אז ההורים היו מרסנים את עצמם קצת.. עם זאת המצב הרבה יותר טוב לעומת בתי ספר שיצרו קבוצות וואטסאפ לכיתות ששם כמות הקשקשת בלתי נשלטת עד כדי מטרד.
התנצלותי בפני מי מאנשי Com4Com שאולי הרגיש נפגע מהפוסט.

הנה הפוסט המקורי:
לפני מספר שנים הראה לי בגאווה רבה מנהל ביה"ס היסודי בו למדו ילדי את החידוש האחרון שמצא: נהול פנקס הכתובות הכיתתי + מערכת משלוח הודעות מבוססת ווב. וכל הפלא הזה הוצע לו על ידי Com4Com חינם, "כמיזם פילנטרופי במטרה לסייע לבתי ספר ולהורי התלמידים".
המערכת פתרה את נושא דפי הקשר שהסתובבו בן ההורים. מעתה על ידי כניסה לקישור המיוחד שנשלח אליך יכלת לראות את רשימת הקשר של הכיתה. ואם היו לך מספר ילדים בבית הספר, ראית רשימות קשר של הכיתות. למורים, אפילו למתקשים שבינהם, ניתנה מערכת קלה לתפעול של משלוח הודעות.

והנה עתה, לאחר שכולם התרגלו לעבוד עם המערכת, מודיעה Com4Com שצריך להתחיל לשלם… משנת הלימודים הבאה בית ספר שירצה להמשיך להנות משירותי המערכת יצטרך לשלם בכל שנת לימודים 3ש"ח לתלמיד. לכאורה התשלום סביר, ומי שהתרגל למערכת יאמר לעצמו שהתשלום מאד זול לעומת התמורה. אולם אף אחד לא מבטיח שבשנה שלאחר מכן או בשנים הבאות המחיר לא יעלה בצורה הדרגתית. הרי לאחר כמה זמן כולם כבר מתרגלים לשלם כאילו זה תשלום חובה כמו חשמל או מים.
אני לא בטוח שאכן יש פה תרגיל. אולי הם הצליחו כל כך עם בתי ספר שעתה הפילנטרופיה מהווה עול כלכלי בלתי נסבל עליהם, והם מבקשים תשלום צנוע לכיסוי העלויות. אולי.

אני כן בטוח שבמודל של Open source דבר כזה לא היה קורה. במודל OSS המפתחים יכלו לתת "גרסת קהילה" חינמית וגרסה עם תמיכה טכנית בתשלום.
מישהו מכיר תוכנת קוד פתוח עם פונקציות דומות? בלי לזלזל חו"ח ביצרן, נראה לי שתכנת OSS טוב לא יתקשה לפתח אפליקציה דומה בזמן קצר יחסית.

אופ טופיק לחלוטין, אבל לא יכלתי להתאפק.

YNET מפנים לסיפור על בן לאדן על ידי התמונה הבאה:

והכתבה: